אמנת פריז
אמנה בינלאומית המטפלת בזכויות קניין רוחני במדינות השונות בעולם. אמנת פריז מאפשרת שמירת תאריך הבכורה למשך 12 חודשים, כלומר הממציא יכול להגיש בקשות פטנט נוספות במדינות השונות החתומות על האמנה ותאריך ההגשה ייחשב כאילו הוגשה הבקשה בתאריך המקורי ממדינת המקור.
האמנה נחתמה לראשונה ב-1883. מאז ועד היום הצטרפו אליה מרבית מדינות העולם. כיום חתומות עליה 172 מדינות. האמנה מנוהלת על ידי WIPO - הארגון העולמי לקניין רוחני, אחת מסוכנויות האו"ם.

אמצאה
בחוק הפטנטים מאויתת המלה המצאה עם האות א' בראשיתה. האיות הנפוץ יותר הוא המצאה וכך גם באתר זה.

בוחן פטנטים
בוחני פטנטים הם העובדים ברשות הפטנטים. כל בקשת פטנט עוברת בחינה על ידי בוחני פטנטים, והם אלה שמחליטים האם לאשרה ולהעניק למבקש פטנט, או לדחותה. חלק ניכר מעבודת בוחני הפטנטים הוא חיפוש במאגרי מידע שונים בניסיון לבדוק האם בבקשת הפטנט יש אכן חדשנות והתקדמות המצאתית.

בעל פטנט
ניתן להתייחס אל פטנט כאל נכס קנייני לכל דבר בעל ערך כספי. האדם הרשום ביומן הפטנטים כמי שניתן לו פטנט או כמי שעברה אליו בעלות על פטנט הוא בעל פטנט, הוא זה שזכאי ליהנות מפירותיו ורק לו מותר להשתמש בפטנט או להעניק לאחרים את זכות השימוש בו.

דין קדימה
תאריך הבכורה במדינה החברה באמנת פריז בה הוגשה הבקשה הקודמת. ממציא תובע דין קדימה במידה והוא מעוניין לרשום את המצאתו במדינות נוספות כך שייחשב לו תאריך הבכורה ע"פ תאריך הגשת הבקשה במדינת המקור.

המצאה
מוצר או תהליך חדשני, עליו מבקש הממציא להגן באמצעות בקשת הפטנט.

התקדמות המצאתית
החוק מגדיר התקדמות המצאתית כ"התקדמות שאינה נראית כענין מובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע, על סמך הידיעות שכבר התפרסמו לפני תאריך הבקשה". התקדמות המצאתית הינו אחד התנאים אותם המצאה צריכה לקיים בכדי להיות כשירת פטנט. תנאי ההתקדמות ההמצאתית בא למנוע מצב שבו כל שינוי מינורי בפטנט כלשהו יצדיק מתן פטנט נוסף.

חדשנות
בהקשר של עולם הפטנטים, חדשנות היא תנאי הכרחי לכך שהמצאה תאושר כפטנט. מושג החדשנות הוא אוניברסאלי - פרסום קודם כלשהו של ההמצאה בכל מקום בעולם לפני תאריך בקשת הפטנט - מונע קבלת פטנט.
יצוין כי על פי החוק, פרסום קודם השולל מהמצאה כלשהי את חדשנותה, מוגדר כפרסום המאפשר לבעל מקצוע לבצע אותה על פי התיאור המצוין בפרסום - כלומר אזכור של הרעיון בצורה כללית ומופשטת, לא תמיד ייחשב כפרסום קודם, אבל פירוט ולו גם הבסיסי ביותר של התהליך במאמר מדעי, או קיומו של מוצר ממשי המאפשר לבעל מקצוע לחקותו, נחשבים לפרסום קודם ומונעים רישום פטנט.

חיפוש פטנטים
חיפוש פטנטים הינו השלב המכריע אותו מבצע בוחן פטנטים בלשכת הפטנטים לפני אישור פטנט. מומלץ ורצוי לבצע חיפוש ע"י חברה מיקצועית, לפני הגשת הבקשה, על מנת לחסוך זמן, משאבים ועגמת נפש כתוצאה מדחיית הבקשה עקב גילוי פרסום קודם על ידי בוחן פטנטים.

כותרת פטנט
שם ההמצאה באופן תמציתי המתאר את תחום ההמצאה. המצאה או פטנט יכולים לקבל כל כותרת. ממציאים לפעמים נוטים לתת שמות פטנט מאד כלליים להמצאתם על מנת להקשות את מציאתו בפרסומי לשכת הפטנטים וזאת על מנת להקשות את תקיפתו בטרם יאושר. במקרה כזה חיפוש פטנטים פשוט על פי מילות מפתח לא יהיה יעיל.

מדגם
מוצר שהחידוש בו הוא בצורתו החיצונית בלבד אינו כשיר פטנט אבל יתכן שניתן להגן על מראהו בעזרת מדגם.

ממציא
הוגה ההמצאה. אין לבלבל עם בעל פטנט. אדם יכול לקבל פטנט ולמכור את הבעלות עליו, כך שלא יישארו בידיו כל זכויות פרט לכבוד שבתרומה לקידום הטכנולוגיה.

עורך פטנטים
מי שרשום בפנקס עורכי הפטנטים והוא בעל רשיון כעורך פטנטים. לעורך פטנטים זכות יחודית לעסוק בישראל בשכר בבקשות פטנטים, מדגמים וסימני מסחר ובהכנת כל מסמך המוגש לרשם פטנטים, ללשכת פטנטים או לרשות ההגנה על קניני התעשיה במדינה אחרת, ולייצג ולטפל בכל הליך לפני הרשם הפטנטים או בלשכת הפטנטים.
על מנת לקבל רשיון כעורך פטנטים צריכים להתקיים התנאים הבאים:
תושב ישראל;
סיים מוסד להשכלה גבוהה, באחד מהמקצועות באים: הנדסה, כימיה, פיסיקה, ביולוגיה, רוקחות, מדעי המחשב;
עמד בבחינות לשכת הפטנטים ;
התמחה בישראל לא פחות משנתיים במשרד עורך פטנטים העוסק בעריכת פטנטים שלוש שנים לפחות, בלשכת הפטנטים או במחלקת פטנטים של מפעל תעשייתי;
שילם את האגרה שנקבעה.

פטנט
פטנט הינו זכות למנוע מכל אדם זולת בעל הפטנט מלנצל בלי רשותו, או שלא כדין, את ההמצאה שעליה ניתן פטנט.
 
פרסום קודם
פרסום המצאה בכל צורה שהיא, בכתב, בהרצאה, בהצגה, או בשימוש פומבי במקום כלשהו בעולם, ימנע בדרך כלל מבעל המצאה לקבל פטנט בר תוקף. כמובן שגם פטנט המפורסם במדינה כלשהי בעולם נחשב פרסום קודם של המצאה.
יצוין כי על פי החוק, פרסום קודם השולל מהמצאה כלשהי את חדשנותה, מוגדר ככזה המאפשר לבעל מקצוע לבצע אותה על פי התיאור - כלומר אזכור של הרעיון בצורה כללית ומופשטת, לא תמיד ייחשב כפרסום קודם, אבל פירוט, ולו גם הבסיסי ביותר של התהליך, או קיום מוצר ממשי המאפשר לבעל מקצוע לחקותו, מונעים רישום פטנט.

רשם הפטנטים
האדם העומד בראש רשות הפטנטים וממונה ע"י שר המשפטים. כיום מכהן בתפקיד הד"ר נועם מאיר.

תאריך הבכורה
ראה דין קדימה

תאריך הגשת הפטנט
מועד הגשת בקשת פטנט ללשכת הפטנטים.

תאריך פרסום הפטנט
המועד בו הפטנט פורסם במלואו לראשונה. ברוב מדינות העולם יחלפו 18 חודשים ממועד הבכורה ועד למועד הפרסום. בישראל בקשה מתפרסמת במלואה רק לאחר בחינתה על ידי הבוחן, ועקב העומס על בוחני רשות הפטנטים לעיתים יחלפו מספר שנים עד לפרסומה.

תיאור פטנט
חלק ממסמך בקשת פטנט. בחלק זה תיאור פטנט המבאר את ההמצאה בשפה שאינה משפטית והכולל בתוכו:
תחום המצאה, הבעיה שההמצאה באה לפתור, תיאור פטנטים וידע קודם, הגדרת ההמצאה, פירוט ההבדלים בין פטנטים ידועים לבין ההמצאה, רשימת השרטוטים המצורפים, פירוט המשורטט בשרטוטים ופירוט המצאה באופן שיאפשר לבעל מקצוע לבצעה, תיאור אופן השימוש בהמצאה ותיאור ניסיונות שבוצעו.

תביעות

חלק ממסמך בקשת פטנט. זהו החלק בפטנט המגדיר את גבולות ההגנה המשפטית של ההמצאה.
פטנט "חזק" מוגדר בעזרת תביעות פטנט רחבות, המכסות תחום רחב ככל האפשר כך שייתנו הגנה מקסימאלית לבעל הפטנט. מאידך ניסוח תביעות רחבות מדי עלולות להכיל לתוכן פרסומים קודמים, כלומר עורך הפטנטים חייב לדעת להרחיב את התביעות עד לגבולות הידיעות שהתפרסמו טרם ההגשה.

תביעות בלתי תלויות
תביעות המגדירות את המכנה המשותף הרחב ביותר של ההמצאה.

תביעות תלויות
תביעות הכוללות הפניה לתביעות קודמות ומצמצמות את תחום ההגנה של אותן תביעות קודמות למאפיינים מסויימים.

רשות הפטנטים
הגוף הממונה על הקניין הרוחני במדינת ישראל. שייך למשרד המשפטים ובראשו עומד רשם הפטנטים. רשות הפטנטים הישראלית ממוקמת בירושלים.

תקציר הפטנט
חלק מבוא במסמכי פטנט והכולל תיאור תמציתי של ההמצאה.
 
Patent Cooperation Treaty -PCT- בקשת פטנט בינלאומית
אמנת ה-PCT העוסקת בהגשת בקשות פטנטים בינלאומיות. האמנה נחתמה בשנת 1970 בוושינגטון, במטרה ליצור מנגנון אחיד לרישום פטנטים במספר מדינות, על סמך בקשה בינלאומית אחת. האמנה מנוהלת בידי המשרד הבינלאומי של הארגון העולמי לקניין רוחני WIPO שמרכזו בג'נבה. עד היום הצטרפו לאמנה מעל 120 מדינות. מדינת ישראל הצטרפה לאמנת ה-PCT בשנת 1996 וכיום רשות הפטנטים הישראלית היא בין המובילים בעולם בטיפול בבקשות פטנט בינלאומיות המוגשות בישראל.
בקשת פטנט בינלאומית, היא בקשת פטנט שבשלב מאוחר יותר, לאחר שייערך חיפוש פטנטים והבקשה תיבחן, תועבר למדינות המיועדות. כל מדינה מיועדת תתייחס לבקשה הבינלאומית כאילו מדובר בבקשת פטנט מקומית ותעניק פטנט לאומי לפי חוק הפטנטים הקיים באותה מדינה.

הליך ה-PCT מחולק לשני שלבים- השלב הבינלאומי והשלב הלאומי -
 
בשלב הבינלאומי מגיש המבקש בקשת פטנט למשרד המקבל המוסמך, בהתאם למושב או האזרחות שלו. ניתן להגיש בקשת פטנט בינלאומית תוך 12 חודשים ממועד ההגשה של הבקשה הבכורה בכל אחת מהמדינות החברות באמנת פריס, ולדרוש את דין הקדימה בהתאם לאמנת פריס. במשרד המקבל הלאומי הבקשה נבדקת באופן פורמאלי בלבד, ועותקים ממנה נשלחים למשרד הבינלאומי ולמוסד החיפוש הבינלאומי . מוסד החיפוש מבצע את החיפוש ומעביר את דו"ח החיפוש למבקש ולמשרד הבינלאומי. המשרד הבינלאומי מפרסם את הבקשה בצירוף דו"ח החיפוש בתום 18 חודשים מתאריך ההגשה הבינלאומית או מתאריך דין הקדימה, אם יש.
 
בשלב הלאומי כל משרד מיועד יתייחס לבקשה הבינלאומית כמו לבקשה לאומית, היא תיבחן, ויינתן פטנט עליה בהתאם לחוק באותה מדינה. כניסה לשלב הלאומי כרוכה בתשלום האגרה הלאומית במשרד הפטנטים של כל מדינת יעוד.

World Intellectual Property Organization - WIPO - הארגון העולמי לקניין רוחני

WIPO הוא אחד מתוך 16 הסוכנויות המיוחדות של ארגון האומות המאוחדות, המשמש כארגון הקניין הרוחני העולמי. מיקומו בג`נבה והוא מספק קורת גג לכ-180 מדינות החברות בארגון ואשר אישרו עד כה 23 אמנות בינלאומיות בתחומים שונים של קניין רוחני. אחת מאמנות אלו היא אמנת ה-PCT העוסקת בהגשת בקשות בינלאומיות לפטנטים .